רפלקסיה 2008–12–18
הפעם היתי בשיעור של יסאר מסיבה שהיא, כך שהקול שלו היה צרוד ולא יכל לדבר, התחיל את השיעור בבוקר טוב, שאל " חבריי מה נשמע , הכל בסדר??" כך שהתיחס לתלמידים..והם ענו לו, ושאלו עך מחלתו, נראה לעיין שהיחס ביניבם מצויין.
התחיל השיעור בתרגיל שנתן,חלק מצוין, אתה יכול לומר כמעט 3\4 הכיתה השתתפה ופתרה את התרגיל..אחר מכך הוא התחיל באנרגיית חום..למד את ההבדל בין טמפרטורה לחום דרך שיחה ארוכה ומעניינת ואחר מכך ערך ניסוי..שממנו הם הסיקו במה קשורה אנגיית החום..
את האמת יש לו שיטה מדהימה בהעברת החומר..למדתי ממנו..שצריך להתיחס קצת בצחוק לתלמידים שמפריעים קצת ולהתערב איתם..זה מסיים את הצחוק שלהם במהירות..
התערבתי בדיונים ובניסוי..עזרתי לו להסביר..אבל נראה לי שהרעיון הזה שבא במקרא (לצפות בשיעור של האחר) ממש טוב כי אתה רואה את נקודות החולשה והחיזוק אצלו ומנסה לשבר עצמך..
ימים אחרונים של שנת הלימודים
לפני 13 שנים
תגובה 1:
שלום אלא
אני חושב שעלית על עניין חשוב, הנקרא "צפיית עמיתים". אני שמח ששמת לב ליתרון של צפייה מסוג כזה, שניתן ללמוד ממנה הרבה. לגבי יסאר, ניסחת בדיוק את מה שאני חש כלפיו - הוא יוצר קשר מצויין ומאד חם עם התלמידים. הוא מצליח לעניין אותם בדיונים הארוכים והשלווים שהוא עורך ומקשר להם אותם עם החיים. גם היכולת שלו לצחוק אתם ולנטרל את הפרעותיהם הוא דבר שמייחד אותו.
מה שאמרת מעורר אצלי את הרצון לעשות צפיית עמיתים בדרך כלשהי. אינני יודע אם זה יתאפשר אך אשתדל. זה עניין חשוב.
הוסף רשומת תגובה